החלטה בתיק ת"א 3664-01

1.         בפניי בקשה לביטול ו/או שינוי פסיקתא אשר ניתנה ביום 13.3.2007 בהמשך להסכם-פשרה             אשר קיבל תוקף של פסק-דין.

2.         הצדדים שבפניי הגיעו להסכם-פשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין על ידי כבוד      השופטת אסתר שטמר ביום 30.11.2003 (להלן: "פסק הדין"), ובו נקבע, בין היתר:

א.         המבקשים ישלמו למשיבה סך של 102,650 ש"ח מתוכם יקוזזו כספים בסך 45,500 ש"ח,
                        והיתרה בסך של 57,150 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים במועדים שונים כאשר עד                ליום 4.12.2003 ימסרו המבקשים את ההמחאות.

ב.         המבקשים יפנו את המקרקעין ואת הבאר, כמפורט בפסק-הדין, עד יום
                        31.12.2003.

ג.          המבקשים יסדירו את כל החובות בגין צריכת המים במקרקעין, כמפורט בפסק-                 הדין, וזאת עד חודש פברואר 2004 (המועד המדויק  לא ברור בעותק הסכם-הפשרה                  שהוגש בפניי), וימציאו אישור נציבות המים על העדר חובות עד יום 28.2.2004.

ד.         במקרה של הפרת התחייבויות המבקשים לפי פסק-הדין, ישלמו המבקשים             למשיבה סכומים נוספים, כמפורט בפסק-הדין.

ה.         עוד נקבע, כי המשיבה תהא רשאית להגיש לבית המשפט פסיקתא בגין חובם של     המבקשים במועד ההפרה בתוספת הסכומים הנוספים  ולנקוט בכל הליך שתמצא     לנכון למימוש פסק-הדין.

3.         עולה אפוא, כי המבקשים הסכימו למלא אחר התחייבויותיהם, כאמור לעיל,  במועדים       שצוינו בפסק-הדין, והביעו הסכמתם לכך שאם לא יעשו כן ויפרו התחייבויותיהם יישאו        בסכומים נוספים, כמפורט בפסק-הדין.

4.         בהמשך לאמור לעיל, ולאחר כשלוש שנים, הוגשה לבית משפט זה בקשה למתן פסיקתא על יסוד פסק-הדין.

מהמסמכים שהובאו בפניי עולה, לכאורה, כי טרם מתן הפסיקתא הועברה הבקשה לתגובת             המבקשים (ראו נספח ט' לבקשה חוזרת לביטול ו/או שינוי פסיקתא מיום 12.12.2012) ורק          לאחר מכן נחתמה הפסיקתא.

עיון בפסיקתא מלמד על כך כי היא משקפת את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים ואשר, כאמור לעיל, קיבלו תוקף של פסק-דין (ראו והשוו התייחסות לפסיקתא משקפת: ע"א 1051/01 גבעת כח מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' רוזנבלום (24.2.2002), וע"א 5982/04 מדינת ישראל נ' טכורש (16.2.2006)).

כמו כן, המבקשים אישרו, כי נודע להם על הפסיקתא בסמוך למועד בו ניתנה. ברם, יחד עם זאת לא העלו את הטענות שבבקשה שבפניי במסגרת ערעור על הפסיקתא, ולפיכך ולו מטעם זה יש לדחות את הבקשה, מה גם שהפסיקתא נחתמה כאמור לפני שש שנים.

5.         אף לגופו של עניין יש לדחות הבקשה.

למעשה, תמצית טענת המבקשים הינה כי עמדו בהתחייבויותיהם בפסק-הדין ולא הפרו אותם ומכאן שלא היה מקום לחתום על הפסיקתא, אשר הפכה את ההתניות בפסק-הדין (לעניין ההפרה והתשלומים הנוספים אשר עליהם לשלם בעקבות הפרה זו)           לעובדות חלוטות.

6.         כידוע, מקומה של טענה כזו, הקשורה לביצועו של פסק-הדין לאחר שזה ניתן, הינה            במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" בהתאם לסעיף 19 (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז -      1969 הקובע:

חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו
מידה מוטל עוד על החייב למלא   אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור,